Acts 26

From WikiChristian
Jump to: navigation, search
Acts 26 - Versions
Acts 26 Text (WEB)
  1. Agrippa said to Paul, "You may speak for yourself." Then Paul stretched out his hand, and made his defense.
  2. "I think myself happy, King Agrippa, that I am to make my defense before you this day concerning all the things that I am accused by the Jews,
  3. especially because you are expert in all customs and questions which are among the Jews. Therefore I beg you to hear me patiently.
  4. "Indeed, all the Jews know my way of life from my youth up, which was from the beginning among my own nation and at Jerusalem;
  5. having known me from the first, if they are willing to testify, that after the strictest sect of our religion I lived a Pharisee.
  6. Now I stand here to be judged for the hope of the promise made by God to our fathers,
  7. which our twelve tribes, earnestly serving night and day, hope to attain. Concerning this hope I am accused by the Jews, King Agrippa!
  8. Why is it judged incredible with you, if God does raise the dead?
  9. "I myself most certainly thought that I ought to do many things contrary to the name of Jesus of Nazareth.
  10. This I also did in Jerusalem. I both shut up many of the saints in prisons, having received authority from the chief priests, and when they were put to death I gave my vote against them.
  11. Punishing them often in all the synagogues, I tried to make them blaspheme. Being exceedingly enraged against them, I persecuted them even to foreign cities.
  12. "Whereupon as I traveled to Damascus with the authority and commission from the chief priests,
  13. at noon, O king, I saw on the way a light from the sky, brighter than the sun, shining around me and those who traveled with me.
  14. When we had all fallen to the earth, I heard a voice saying to me in the Hebrew language, 'Saul, Saul, why are you persecuting me? It is hard for you to kick against the goads.'
  15. "I said, 'Who are you, Lord?' "He said, 'I am Jesus, whom you are persecuting.
  16. But arise, and stand on your feet, for I have appeared to you for this purpose: to appoint you a servant and a witness both of the things which you have seen, and of the things which I will reveal to you;
  17. delivering you from the people, and from the Gentiles, to whom I send you,
  18. to open their eyes, that they may turn from darkness to light and from the power of Satan to God, that they may receive remission of sins and an inheritance among those who are sanctified by faith in me.'
  19. "Therefore, King Agrippa, I was not disobedient to the heavenly vision,
  20. but declared first to them of Damascus, at Jerusalem, and throughout all the country of Judea, and also to the Gentiles, that they should repent and turn to God, doing works worthy of repentance.
  21. For this reason the Jews seized me in the temple, and tried to kill me.
  22. Having therefore obtained the help that is from God, I stand to this day testifying both to small and great, saying nothing but what the prophets and Moses said would happen,
  23. how the Christ must suffer, and how, by the resurrection of the dead, he would be first to proclaim light both to these people and to the Gentiles."
  24. As he thus made his defense, Festus said with a loud voice, "Paul, you are crazy! Your great learning is driving you insane!"
  25. But he said, "I am not crazy, most excellent Festus, but boldly declare words of truth and reasonableness.
  26. For the king knows of these things, to whom also I speak freely. For I am persuaded that none of these things is hidden from him, for this has not been done in a corner.
  27. King Agrippa, do you believe the prophets? I know that you believe."
  28. Agrippa said to Paul, "With a little persuasion are you trying to make me a Christian?"
  29. Paul said, "I pray to God, that whether with little or with much, not only you, but also all that hear me this day, might become such as I am, except for these bonds."
  30. The king rose up with the governor, and Bernice, and those who sat with them.
  31. When they had withdrawn, they spoke one to another, saying, "This man does nothing worthy of death or of bonds."
  32. Agrippa said to Festus, "This man might have been set free if he had not appealed to Caesar."
Acts 26 Text (Hebrew)
  1. ויאמר אגרפס אל פולוס נתן לך לדבר בעד נפשך אז יצטדק פולוס ויושט את ידו ויאמר׃
  2. מאשר אני את נפשי המלך אגרפס כי לפניך אצטדק היום על כל אשר שטנים אתי היהודים׃
  3. כי אתה ידע היטב כל המנהגים והשאלות אשר בין היהודים ועל כן אשאלה מאתך לשמע אתי כארך רוחך׃
  4. הנה את דרכי מנעורי אשר התהלכתי בה מאז בתוך עמי ובירושלים ידעים אותה כל היהודים׃
  5. כי מימים ראשונים ידעוני אם ירצו להעיד כי כפרוש התנהגתי על פי הכת המקפדת ביותר בעבודתנו׃
  6. ועתה אני עמד להשפט על תקות ההבטחה אשר הבטיחה האלהים את אבותינו׃
  7. ואשר שנים עשר שבטינו מיחלים להגיע לה בעבדם את יהוה תמיד יומם ולילה על דבר התקוה הזאת אגרפס המלך שטנים אותי היהודים׃
  8. מדוע יפלא בעיניכם כי האלהים יחיה מתים׃
  9. הן לפנים אני חשבתי צדקה לצרר את שם ישוע הנצרי עד מאד׃
  10. כאשר עשיתי בירושלים וגם קדושים רבים אני הסגרתי לבתי כלאים ברשיון אשר קבלתי מאת הכהנים הגדולים וכשנהרגו הסכמתי׃
  11. ובכל בתי הכנסיות יסרתי אתם פעמים רבות ואנסתים לגדף ואתהוללה בם עד מאד וארדפם עד לערים אשר חוצה לארץ׃
  12. ויהי בלכתי על זאת לדמשק ברשיון הכהנים הגדולים ובמצותם׃
  13. והנה אדני המלך בצהרים בדרך ראיתי אור צח מזהר השמש אשר משמים נגה עלי מסביב ועל ההלכים אתי׃
  14. ונפל כלנו ארצה ואשמע קול מדבר אלי בלשון עברית לאמר שאול שאול למה תרדפני קשה לך לבעט בדרבנות׃
  15. ואמר מי אתה אדני ויאמר אנכי ישוע אשר אתה רדף׃
  16. אבל קום ועמד על רגליך כי לבעבור זאת נראיתי אליך לבחר בך למשרת ולעד על אשר ראית ועל אשר אראך׃
  17. בהצילי אותך מן העם ומן הגוים אשר אשלחך עתה אליהם׃
  18. לפקח את עיניהם למען ישובו מחשך לאור ומיד השטן אל האלהים וימצאו באמונתם בי את סליחת החטאים ואת הנחלה בתוך המקדשים׃
  19. על כן המלך אגרפס לא המריתי את המראה אשר ראיתי מן השמים׃
  20. כי אם קראתי ראשונה לישבי דמשק וירושלים ובכל ארץ יהודה וגם לגוים כי ינחמו וישובו אל האלהים ויעשו מעשים ראוים לתשובה׃
  21. ובגלל הדבר הזה תפשו אתי היהודים במקדש ויבקשו להמיתני׃
  22. והאלהים היה בעזרי ועד היום הזה עמד אני ומעיד לפני קטן וגדול ואינני מדבר דבר זולתי אשר דברו הנביאים ומשה כי עתידות הנה להיות׃
  23. כי המשיח מענה הוא וכי ראשון הוא לקמים מן המתים להפיץ אור בעם ובגוים׃
  24. ויהי הוא מצטדק כזאת ויען פסטוס בקול גדול לאמר הנך משתגע פולוס רב הלמוד הביאך לידי שגעון׃
  25. ויאמר פולוס אינני משגע פסטוס האדיר כי אם דברי אמת וטעם אביע׃
  26. כי המלך יודע את אלה ועל זאת גם בבטחון אני מדבר אליו יען אשר לא אאמין כי נעלם ממנו דבר מן הדברים האלה כי לא בקרן זוית נעשתה זאת׃
  27. המלך אגרפס המאמין אתה בנביאים ידעתי כי מאמין אתה׃
  28. ויאמר אגרפס אל פולוס עוד מעט ופתיתני להיות נצרי׃
  29. ויאמר פולוס אבקשה מאלהים אשר אם במעט ואם בהרבה לא אתה לבדך כי גם כל השמעים אותי יהיו כמוני זולתי המוסרות האלה׃
  30. ויהי בדברו הדבר הזה ויקם המלך וההגמון וברניקה והישבים אתם׃
  31. ויסורו החדרה וידברו איש אל רעהו לאמר האיש הזה לא עשה דבר אשר יהיה עליו חיב מיתה או מוסרות׃
  32. ויאמר אגרפס אל פסטוס האיש הזה יוכל להפטר לולא קרא את הקיסר לדינו׃
Acts 26 Text (Greek)
  1. αγριππας δε προς τον παυλον εφη επιτρεπεται σοι σεαυτου λεγειν τοτε ο παυλος εκτεινας την χειρα απελογειτο
  2. περι παντων ων εγκαλουμαι υπο ιουδαιων βασιλευ αγριππα ηγημαι εμαυτον μακαριον επι σου μελλων σημερον απολογεισθαι
  3. μαλιστα γνωστην οντα σε παντων των κατα ιουδαιους εθων τε και ζητηματων διο δεομαι μακροθυμως ακουσαι μου
  4. την μεν ουν βιωσιν μου εκ νεοτητος την απ αρχης γενομενην εν τω εθνει μου εν τε ιεροσολυμοις ισασιν παντες ιουδαιοι
  5. προγινωσκοντες με ανωθεν εαν θελωσιν μαρτυρειν οτι κατα την ακριβεστατην αιρεσιν της ημετερας θρησκειας εζησα φαρισαιος
  6. και νυν επ ελπιδι της εις τους πατερας ημων επαγγελιας γενομενης υπο του θεου εστηκα κρινομενος
  7. εις ην το δωδεκαφυλον ημων εν εκτενεια νυκτα και ημεραν λατρευον ελπιζει καταντησαι περι ης ελπιδος εγκαλουμαι υπο ιουδαιων βασιλευ
  8. τι απιστον κρινεται παρ υμιν ει ο θεος νεκρους εγειρει
  9. εγω μεν ουν εδοξα εμαυτω προς το ονομα ιησου του ναζωραιου δειν πολλα εναντια πραξαι
  10. ο και εποιησα εν ιεροσολυμοις και πολλους τε των αγιων εγω εν φυλακαις κατεκλεισα την παρα των αρχιερεων εξουσιαν λαβων αναιρουμενων τε αυτων κατηνεγκα ψηφον
  11. και κατα πασας τας συναγωγας πολλακις τιμωρων αυτους ηναγκαζον βλασφημειν περισσως τε εμμαινομενος αυτοις εδιωκον εως και εις τας εξω πολεις
  12. εν οις πορευομενος εις την δαμασκον μετ εξουσιας και επιτροπης της των αρχιερεων
  13. ημερας μεσης κατα την οδον ειδον βασιλευ ουρανοθεν υπερ την λαμπροτητα του ηλιου περιλαμψαν με φως και τους συν εμοι πορευομενους
  14. παντων τε καταπεσοντων ημων εις την γην ηκουσα φωνην λεγουσαν προς με τη εβραιδι διαλεκτω σαουλ σαουλ τι με διωκεις σκληρον σοι προς κεντρα λακτιζειν
  15. εγω δε ειπα τις ει κυριε ο δε κυριος ειπεν εγω ειμι ιησους ον συ διωκεις
  16. αλλα αναστηθι και στηθι επι τους ποδας σου εις τουτο γαρ ωφθην σοι προχειρισασθαι σε υπηρετην και μαρτυρα ων τε ειδες ων τε οφθησομαι σοι
  17. εξαιρουμενος σε εκ του λαου και εκ των εθνων εις ους εγω αποστελλω σε
  18. ανοιξαι οφθαλμους αυτων του επιστρεψαι απο σκοτους εις φως και της εξουσιας του σατανα επι τον θεον του λαβειν αυτους αφεσιν αμαρτιων και κληρον εν τοις ηγιασμενοις πιστει τη εις εμε
  19. οθεν βασιλευ αγριππα ουκ εγενομην απειθης τη ουρανιω οπτασια
  20. αλλα τοις εν δαμασκω πρωτον τε και ιεροσολυμοις πασαν τε την χωραν της ιουδαιας και τοις εθνεσιν απηγγελλον μετανοειν και επιστρεφειν επι τον θεον αξια της μετανοιας εργα πρασσοντας
  21. ενεκα τουτων με ιουδαιοι συλλαβομενοι εν τω ιερω επειρωντο διαχειρισασθαι
  22. επικουριας ουν τυχων της απο του θεου αχρι της ημερας ταυτης εστηκα μαρτυρομενος μικρω τε και μεγαλω ουδεν εκτος λεγων ων τε οι προφηται ελαλησαν μελλοντων γινεσθαι και μωυσης
  23. ει παθητος ο χριστος ει πρωτος εξ αναστασεως νεκρων φως μελλει καταγγελλειν τω τε λαω και τοις εθνεσιν
  24. ταυτα δε αυτου απολογουμενου ο φηστος μεγαλη τη φωνη φησιν μαινη παυλε τα πολλα σε γραμματα εις μανιαν περιτρεπει
  25. ο δε παυλος ου μαινομαι φησιν κρατιστε φηστε αλλα αληθειας και σωφροσυνης ρηματα αποφθεγγομαι
  26. επισταται γαρ περι τουτων ο βασιλευς προς ον παρρησιαζομενος λαλω λανθανειν γαρ αυτον τουτων ου πειθομαι ουθεν ου γαρ εστιν εν γωνια πεπραγμενον τουτο
  27. πιστευεις βασιλευ αγριππα τοις προφηταις οιδα οτι πιστευεις
  28. ο δε αγριππας προς τον παυλον εν ολιγω με πειθεις χριστιανον ποιησαι
  29. ο δε παυλος ευξαιμην αν τω θεω και εν ολιγω και εν μεγαλω ου μονον σε αλλα και παντας τους ακουοντας μου σημερον γενεσθαι τοιουτους οποιος και εγω ειμι παρεκτος των δεσμων τουτων
  30. ανεστη τε ο βασιλευς και ο ηγεμων η τε βερνικη και οι συγκαθημενοι αυτοις
  31. και αναχωρησαντες ελαλουν προς αλληλους λεγοντες οτι ουδεν θανατου η δεσμων αξιον πρασσει ο ανθρωπος ουτος
  32. αγριππας δε τω φηστω εφη απολελυσθαι εδυνατο ο ανθρωπος ουτος ει μη επεκεκλητο καισαρα
Acts 26 Text (Latin)
  1. Agrippa vero ad Paulum ait : Permittitur tibi loqui pro temetipso. Tunc Paulus extenta manu cœpit rationem reddere.
  2. De omnibus quibus accusor a Judæis, rex Agrippa, æstimo me beatum apud te cum sim defensurus me hodie,
  3. maxime te sciente omnia, et quæ apud Judæos sunt consuetudines, et quæstiones : propter quod obsecro patienter me audias.
  4. Et quidem vitam meam a juventute, quæ ab initio fuit in gente mea in Jerosolymis, noverunt omnes Judæi :
  5. præscientes me ab initio (si velint testimonium perhibere) quoniam secundum certissimam sectam nostræ religionis vixi pharisæus.
  6. Et nunc in spe, quæ ad patres nostros repromissionis facta est a Deo, sto judicio subjectus :
  7. in quam duodecim tribus nostræ nocte ac die deservientes, sperant devenire. De qua spe accusor a Judæis, rex.
  8. Quid incredibile judicatur apud vos, si Deus mortuos suscitat ?
  9. Et ego quidem existimaveram me adversus nomen Jesu Nazareni debere multa contraria agere,
  10. quod et feci Jerosolymis, et multos sanctorum ego in carceribus inclusi, a principibus sacerdotum potestate accepta : et cum occiderentur, detuli sententiam.
  11. Et per omnes synagogas frequenter puniens eos, compellebam blasphemare : et amplius insaniens in eos, persequebar usque in exteras civitates.
  12. In quibus dum irem Damascum cum potestate et permissu principum sacerdotum,
  13. die media in via, vidi, rex, de cælo supra splendorem solis circumfulsisse me lumen, et eos qui mecum simul erant.
  14. Omnesque nos cum decidissemus in terram, audivi vocem loquentem mihi hebraica lingua : Saule, Saule, quid me persequeris ? durum est tibi contra stimulum calcitrare.
  15. Ego autem dixi : Quis es, Domine ? Dominus autem dixit : Ego sum Jesus, quem tu persequeris.
  16. Sed exsurge, et sta super pedes tuos : ad hoc enim apparui tibi, ut constituam te ministrum, et testem eorum, quæ vidisti, et eorum quibus apparebo tibi,
  17. eripiens te de populo, et gentibus, in quas nunc ego mitto te,
  18. aperire oculos eorum, ut convertantur a tenebris ad lucem, et de potestate Satanæ ad Deum, ut accipiant remissionem peccatorum, et sortem inter sanctos per fidem, quæ est in me.
  19. Unde rex Agrippa, non fui incredulus cælesti visioni ;
  20. sed his qui sunt Damasci primum, et Jerosolymis, et in omnem regionem Judææ, et gentibus annuntiabam, ut pœnitentiam agerent, et converterentur ad Deum, digna pœnitentiæ opera facientes.
  21. Hac ex causa me Judæi, cum essem in templo, comprehensum tentabant interficere.
  22. Auxilio autem adjutus Dei usque in hodiernum diem sto, testificans minori, atque majori, nihil extra dicens quam ea quæ prophetæ locuti sunt futura esse, et Moyses,
  23. si passibilis Christus, si primus ex resurrectione mortuorum, lumen annuntiaturus est populo et gentibus.
  24. Hæc loquente eo, et rationem reddente, Festus magna voce dixit : Insanis Paule : multæ te litteræ ad insaniam convertunt.
  25. Et Paulus : Non insanio, inquit, optime Feste, sed veritatis et sobrietatis verba loquor.
  26. Scit enim de his rex, ad quem et constanter loquor : latere enim eum nihil horum arbitror. Neque enim in angulo quidquam horum gestum est.
  27. Credis rex Agrippa prophetis ? Scio quia credis.
  28. Agrippa autem ad Paulum : In modico suades me christianum fieri.
  29. Et Paulus : Opto apud Deum, et in modico, et in magno, non tantum te, sed etiam omnes qui audiunt, hodie fieri tales, qualis et ego sum, exceptis vinculis his.
  30. Et exsurrexit rex, et præses, et Bernice, et qui assidebant eis.
  31. Et cum secessissent, loquebantur ad invicem, dicentes : Quia nihil morte, aut vinculis dignum quid fecit homo iste.
  32. Agrippa autem Festo dixit : Dimitti poterat homo hic, si non appellasset Cæsarem.
Acts 26 Text (KJV)
  1. Then Agrippa said unto Paul, Thou art permitted to speak for thyself. Then Paul stretched forth the hand, and answered for himself:
  2. I think myself happy, king Agrippa, because I shall answer for myself this day before thee touching all the things whereof I am accused of the Jews:
  3. Especially because I know thee to be expert in all customs and questions which are among the Jews: wherefore I beseech thee to hear me patiently.
  4. My manner of life from my youth, which was at the first among mine own nation at Jerusalem, know all the Jews;
  5. Which knew me from the beginning, if they would testify, that after the most straitest sect of our religion I lived a Pharisee.
  6. And now I stand and am judged for the hope of the promise made of God unto our fathers:
  7. Unto which promise our twelve tribes, instantly serving God day and night, hope to come. For which hope's sake, king Agrippa, I am accused of the Jews.
  8. Why should it be thought a thing incredible with you, that God should raise the dead?
  9. I verily thought with myself, that I ought to do many things contrary to the name of Jesus of Nazareth.
  10. Which thing I also did in Jerusalem: and many of the saints did I shut up in prison, having received authority from the chief priests; and when they were put to death, I gave my voice against them.
  11. And I punished them oft in every synagogue, and compelled them to blaspheme; and being exceedingly mad against them, I persecuted them even unto strange cities.
  12. Whereupon as I went to Damascus with authority and commission from the chief priests,
  13. At midday, O king, I saw in the way a light from heaven, above the brightness of the sun, shining round about me and them which journeyed with me.
  14. And when we were all fallen to the earth, I heard a voice speaking unto me, and saying in the Hebrew tongue, Saul, Saul, why persecutest thou me? it is hard for thee to kick against the pricks.
  15. And I said, Who art thou, Lord? And he said, I am Jesus whom thou persecutest.
  16. But rise, and stand upon thy feet: for I have appeared unto thee for this purpose, to make thee a minister and a witness both of these things which thou hast seen, and of those things in the which I will appear unto thee;
  17. Delivering thee from the people, and from the Gentiles, unto whom now I send thee,
  18. To open their eyes, and to turn them from darkness to light, and from the power of Satan unto God, that they may receive forgiveness of sins, and inheritance among them which are sanctified by faith that is in me.
  19. Whereupon, O king Agrippa, I was not disobedient unto the heavenly vision:
  20. But shewed first unto them of Damascus, and at Jerusalem, and throughout all the coasts of Judaea, and then to the Gentiles, that they should repent and turn to God, and do works meet for repentance.
  21. For these causes the Jews caught me in the temple, and went about to kill me.
  22. Having therefore obtained help of God, I continue unto this day, witnessing both to small and great, saying none other things than those which the prophets and Moses did say should come:
  23. That Christ should suffer, and that he should be the first that should rise from the dead, and should shew light unto the people, and to the Gentiles.
  24. And as he thus spake for himself, Festus said with a loud voice, Paul, thou art beside thyself; much learning doth make thee mad.
  25. But he said, I am not mad, most noble Festus; but speak forth the words of truth and soberness.
  26. For the king knoweth of these things, before whom also I speak freely: for I am persuaded that none of these things are hidden from him; for this thing was not done in a corner.
  27. King Agrippa, believest thou the prophets? I know that thou believest.
  28. Then Agrippa said unto Paul, Almost thou persuadest me to be a Christian.
  29. And Paul said, I would to God, that not only thou, but also all that hear me this day, were both almost, and altogether such as I am, except these bonds.
  30. And when he had thus spoken, the king rose up, and the governor, and Bernice, and they that sat with them:
  31. And when they were gone aside, they talked between themselves, saying, This man doeth nothing worthy of death or of bonds.
  32. Then said Agrippa unto Festus, This man might have been set at liberty, if he had not appealed unto Caesar.
Acts 26
RELATED TOPICS
SERMONS, ESSAYS AND OPINIONS
CONTENTS

Verses

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32

Commentary

This article is a stub. You can help WikiChristian by expanding it. For help please read the WikiChristian Tutorial and our writing guide.

Quotes

Links


Return to Christianity -> Bible -> Acts