Acts 24

From WikiChristian
Jump to: navigation, search
Acts 24 - Versions
Acts 24 Text (WEB)
  1. After five days, the high priest, Ananias, came down with certain elders and an orator, one Tertullus. They informed the governor against Paul.
  2. When he was called, Tertullus began to accuse him, saying, "Seeing that by you we enjoy much peace, and that excellent measures are coming to this nation,
  3. we accept it in all ways and in all places, most excellent Felix, with all thankfulness.
  4. But, that I don't delay you, I entreat you to bear with us and hear a few words.
  5. For we have found this man to be a plague, an instigator of insurrections among all the Jews throughout the world, and a ringleader of the sect of the Nazarenes.
  6. He even tried to profane the temple, and we arrested him.
  7. WEB:Acts 24:7
  8. By examining him yourself you may ascertain all these things of which we accuse him."
  9. The Jews also joined in the attack, affirming that these things were so.
  10. When the governor had beckoned to him to speak, Paul answered, "Because I know that you have been a judge of this nation for many years, I cheerfully make my defense,
  11. seeing that you can recognize that it is not more than twelve days since I went up to worship at Jerusalem.
  12. In the temple they didn't find me disputing with anyone or stirring up a crowd, either in the synagogues, or in the city.
  13. Nor can they prove to you the things of which they now accuse me.
  14. But this I confess to you, that after the Way, which they call a sect, so I serve the God of our fathers, believing all things which are according to the law, and which are written in the prophets;
  15. having hope toward God, which these also themselves look for, that there will be a resurrection of the dead, both of the just and unjust.
  16. Herein I also practice always having a conscience void of offense toward God and men.
  17. Now after some years, I came to bring gifts for the needy to my nation, and offerings;
  18. amid which certain Jews from Asia found me purified in the temple, not with a mob, nor with turmoil.
  19. They ought to have been here before you, and to make accusation, if they had anything against me.
  20. Or else let these men themselves say what injustice they found in me when I stood before the council,
  21. unless it is for this one thing that I cried standing among them, 'Concerning the resurrection of the dead I am being judged before you today!'"
  22. But Felix, having more exact knowledge concerning the Way, deferred them, saying, "When Lysias, the commanding officer, comes down, I will decide your case."
  23. He ordered the centurion that Paul should be kept in custody, and should have some privileges, and not to forbid any of his friends to serve him or to visit him.
  24. But after some days, Felix came with Drusilla, his wife, who was a Jewess, and sent for Paul, and heard him concerning the faith in Christ Jesus.
  25. As he reasoned about righteousness, self-control, and the judgment to come, Felix was terrified, and answered, "Go your way for this time, and when it is convenient for me, I will summon you."
  26. Meanwhile, he also hoped that money would be given to him by Paul, that he might release him. Therefore also he sent for him more often, and talked with him.
  27. But when two years were fulfilled, Felix was succeeded by Porcius Festus, and desiring to gain favor with the Jews, Felix left Paul in bonds.
Acts 24 Text (Hebrew)
  1. וירד חנניה הכהן הגדול אחרי חמשת ימים ואתו הזקנים וטרטלוס איש דברים ויודיעו את ההגמון את דבר ריבם עם פולוס׃
  2. ויהי כאשר קראו לו ויחל טרטלוס לשטנו ויאמר׃
  3. את אשר ישבנו על ידך בשלום רב ואשר נעשו תקנות רבות לעם הזה בהשגחתך נקבל על כל פנים ובכל מקום בכל תודה פיליכס האדיר׃
  4. אך לבלתי הלאותך הרבה אתחנן אליך אשר תשמענו בקצר דברינו כחמלתך׃
  5. כי מצאנו את האיש הזה כקטב ומגרה מדינים בין כל היהודים על פני תבל והוא ראש כת הנצרים׃
  6. והוא גם נסה לחלל את המקדש ונתפש אותו ונחפץ לשפטו על פי תורתנו׃
  7. ויבא עלינו לוסיאס שר האלף ברב כח ויחטפהו מידינו׃
  8. ויצו את שטניו כי בוא יבאו לפניך ואתה כי תחקר אתו תוכל לדעת מפיהו את כל הדברים האלה אשר אנחנו טענים עליו׃
  9. וימלאו היהודים את דבריו לאמר כי כן הוא׃
  10. וירמז ההגמון אל פולוס לדבר ויען ויאמר יען אשר ידעתי כי זה כמה שנים שופט אתה לעם הזה הנני מצטדק בלב בטוח על עניני׃
  11. אתה תוכל לדעת אשר לא עברו יותר משנים עשר יום מעת עלותי ירושלים להשתחות׃
  12. ולא במקדש מצאוני מתוכח עם איש או מעורר מהומה בעם ולא בבתי הכנסיות ולא בעיר׃
  13. גם אין ביכלתם להוכיח עלי את אשר עתה הם שטנים אותי׃
  14. אבל את זאת מודה אני לפניך כי בדרך ההיא אשר יקראוה בשם כת בה אני עבד את אלהי אבותינו בהאמיני בכל הכתוב בתורה ובנביאים׃
  15. ותקותי לאלהים אשר גם הם יחכו לה זאת היא כי עתידה להיות תחית המתים לצדיקים ולרשעים׃
  16. ובזאת גם עמלתי להיות תמים לב לאלהים ולאדם תמיד׃
  17. ומקץ שנים רבות באתי להביא נדבות לעמי ולהקריב קרבן׃
  18. ואהי מטהר במקדש לא בהמון עם ולא במהומה וכן מצאוני אנשים יהודים מאסיא׃
  19. אשר עליהם היה לעמד הנה לפניך ולענות בי אם היה להם דבר נגדי׃
  20. או אלה ידברו נא המה מה מצאו בי עול בעמדי לפני הסנהדרין׃
  21. בלתי אם הדבר האחד ההוא אשר קראתי בעמדי בתוכם כי על תחית המתים אני נדון היום לפניכם׃
  22. ויהי כשמע פיליכס את הדרים האלה ויאחר את דינם לעת אחרת כי עניני הדרך הזאת נודעו לו היטב ויאמר ברדת אלי לוסיאס שר האלף אשפט על דברכם׃
  23. ויצו את שר המאה לשום אתו במשמר ולתת לו רוחה ולבלתי מנע איש ממידעיו משרת אתו ומבוא אליו׃
  24. ואחרי ימים אחדים בא פיליכס עם אשתו דרוסלה והיא יהודית וישלח לקרא לפולוס וישמע אתו על דבר האמונה במשיח׃
  25. ויהי כדברו על הצדק והפרישות ועל הדין העתיד לבוא ויחרד פיליכס ויען עתה זה לך ולכשאפנה אשוב לקרא לך׃
  26. והוא מקוה כי פולוס יתן לו שחד למען יתירהו ובעבור זה קרא לו פעמים הרבה וידבר עמו׃
  27. ויהי מקץ שנתים ימים ויקם פרקיוס פסטוס תחת פיליכס ופיליכס חפץ להתרצות אל היהודים ויעזב את פולוס חבוש בבית האסורים׃
Acts 24 Text (Greek)
  1. μετα δε πεντε ημερας κατεβη ο αρχιερευς ανανιας μετα πρεσβυτερων τινων και ρητορος τερτυλλου τινος οιτινες ενεφανισαν τω ηγεμονι κατα του παυλου
  2. κληθεντος δε ηρξατο κατηγορειν ο τερτυλλος λεγων πολλης ειρηνης τυγχανοντες δια σου και διορθωματων γινομενων τω εθνει τουτω δια της σης προνοιας
  3. παντη τε και πανταχου αποδεχομεθα κρατιστε φηλιξ μετα πασης ευχαριστιας
  4. ινα δε μη επι πλειον σε εγκοπτω παρακαλω ακουσαι σε ημων συντομως τη ση επιεικεια
  5. ευροντες γαρ τον ανδρα τουτον λοιμον και κινουντα στασεις πασιν τοις ιουδαιοις τοις κατα την οικουμενην πρωτοστατην τε της των ναζωραιων αιρεσεως
  6. ος και το ιερον επειρασεν βεβηλωσαι ον και εκρατησαμεν
  7. Greek:Acts 24:7
  8. παρ ου δυνηση αυτος ανακρινας περι παντων τουτων επιγνωναι ων ημεις κατηγορουμεν αυτου
  9. συνεπεθεντο δε και οι ιουδαιοι φασκοντες ταυτα ουτως εχειν
  10. απεκριθη τε ο παυλος νευσαντος αυτω του ηγεμονος λεγειν εκ πολλων ετων οντα σε κριτην τω εθνει τουτω επισταμενος ευθυμως τα περι εμαυτου απολογουμαι
  11. δυναμενου σου επιγνωναι οτι ου πλειους εισιν μοι ημεραι δωδεκα αφ ης ανεβην προσκυνησων εις ιερουσαλημ
  12. και ουτε εν τω ιερω ευρον με προς τινα διαλεγομενον η επιστασιν ποιουντα οχλου ουτε εν ταις συναγωγαις ουτε κατα την πολιν
  13. ουδε παραστησαι δυνανται σοι περι ων νυνι κατηγορουσιν μου
  14. ομολογω δε τουτο σοι οτι κατα την οδον ην λεγουσιν αιρεσιν ουτως λατρευω τω πατρωω θεω πιστευων πασιν τοις κατα τον νομον και τοις εν τοις προφηταις γεγραμμενοις
  15. ελπιδα εχων εις τον θεον ην και αυτοι ουτοι προσδεχονται αναστασιν μελλειν εσεσθαι δικαιων τε και αδικων
  16. εν τουτω και αυτος ασκω απροσκοπον συνειδησιν εχειν προς τον θεον και τους ανθρωπους δια παντος
  17. δι ετων δε πλειονων ελεημοσυνας ποιησων εις το εθνος μου παρεγενομην και προσφορας
  18. εν αις ευρον με ηγνισμενον εν τω ιερω ου μετα οχλου ουδε μετα θορυβου τινες δε απο της ασιας ιουδαιοι
  19. ους εδει επι σου παρειναι και κατηγορειν ει τι εχοιεν προς εμε
  20. η αυτοι ουτοι ειπατωσαν τι ευρον αδικημα σταντος μου επι του συνεδριου
  21. η περι μιας ταυτης φωνης ης εκεκραξα εν αυτοις εστως οτι περι αναστασεως νεκρων εγω κρινομαι σημερον εφ υμων
  22. ανεβαλετο δε αυτους ο φηλιξ ακριβεστερον ειδως τα περι της οδου ειπας οταν λυσιας ο χιλιαρχος καταβη διαγνωσομαι τα καθ υμας
  23. διαταξαμενος τω εκατονταρχη τηρεισθαι αυτον εχειν τε ανεσιν και μηδενα κωλυειν των ιδιων αυτου υπηρετειν αυτω
  24. μετα δε ημερας τινας παραγενομενος ο φηλιξ συν δρουσιλλη τη ιδια γυναικι ουση ιουδαια μετεπεμψατο τον παυλον και ηκουσεν αυτου περι της εις χριστον ιησουν πιστεως
  25. διαλεγομενου δε αυτου περι δικαιοσυνης και εγκρατειας και του κριματος του μελλοντος εμφοβος γενομενος ο φηλιξ απεκριθη το νυν εχον πορευου καιρον δε μεταλαβων μετακαλεσομαι σε
  26. αμα και ελπιζων οτι χρηματα δοθησεται υπο του παυλου διο και πυκνοτερον αυτον μεταπεμπομενος ωμιλει αυτω
  27. διετιας δε πληρωθεισης ελαβεν διαδοχον ο φηλιξ πορκιον φηστον θελων τε χαριτα καταθεσθαι τοις ιουδαιοις ο φηλιξ κατελιπεν τον παυλον δεδεμενον
Acts 24 Text (Latin)
  1. Post quinque autem dies descendit princeps sacerdotum, Ananias, cum senioribus quibusdam, et Tertullo quodam oratore, qui adierunt præsidem adversus Paulum.
  2. Et citato Paulo cœpit accusare Tertullus, dicens : Cum in multa pace agamus per te, et multa corrigantur per tuam providentiam,
  3. semper et ubique suscipimus, optime Felix, cum omni gratiarum actione.
  4. Ne diutius autem te protraham, oro, breviter audias nos pro tua clementia.
  5. Invenimus hunc hominem pestiferum, et concitantem seditiones omnibus Judæis in universo orbe, et auctorem seditionis sectæ Nazarenorum :
  6. qui etiam templum violare conatus est, quem et apprehensum voluimus secundum legem nostram judicare.
  7. Superveniens autem tribunus Lysias, cum vi magna eripuit eum de manibus nostris,
  8. jubens accusatores ejus ad te venire : a quo poteris ipse judicans, de omnibus istis cognoscere, de quibus nos accusamus eum.
  9. Adjecerunt autem et Judæi, dicentes hæc ita se habere.
  10. Respondit autem Paulus (annuente sibi præside dicere) : Ex multis annis te esse judicem genti huic sciens, bono animo pro me satisfaciam.
  11. Potes enim cognoscere quia non plus sunt mihi dies quam duodecim, ex quo ascendi adorare in Jerusalem :
  12. et neque in templo invenerunt me cum aliquo disputantem, aut concursum facientem turbæ, neque in synagogis, neque in civitate :
  13. neque probare possunt tibi de quibus nunc me accusant.
  14. Confiteor autem hoc tibi, quod secundum sectam, quam dicunt hæresim, sic deservio Patri, et Deo meo, credens omnibus quæ in lege et prophetis scripta sunt :
  15. spem habens in Deum, quam et hi ipsi exspectant, resurrectionem futuram justorum et iniquorum.
  16. In hoc et ipse studeo sine offendiculo conscientiam habere ad Deum, et ad homines semper.
  17. Post annos autem plures eleemosynas facturus in gentem meam, veni, et oblationes, et vota,
  18. in quibus invenerunt me purificatum in templo : non cum turba, neque cum tumultu.
  19. Quidam autem ex Asia Judæi, quos oportebat apud te præsto esse, et accusare si quid haberent adversum me :
  20. aut hi ipsi dicant si quid invenerunt in me iniquitatis cum stem in concilio,
  21. nisi de una hac solummodo voce, qua clamavi inter eos stans : Quoniam de resurrectione mortuorum ego judicor hodie a vobis.
  22. Distulit autem illos Felix, certissime sciens de via hac, dicens : Cum tribunus Lysias descenderit, audiam vos.
  23. Jussitque centurioni custodire eum, et habere requiem, nec quemquam de suis prohibere ministrare ei.
  24. Post aliquot autem dies veniens Felix cum Drusilla uxore sua, quæ erat Judæa, vocavit Paulum, et audivit ab eo fidem, quæ est in Christum Jesum.
  25. Disputante autem illo de justitia, et castitate, et de judicio futuro, tremefactus Felix, respondit : Quod nunc attinet, vade : tempore autem opportuno accersam te :
  26. simul et sperans, quod pecunia ei daretur a Paulo, propter quod et frequenter accersens eum, loquebatur cum eo.
  27. Biennio autem expleto, accepit successorem Felix Portium Festum. Volens autem gratiam præstare Judæis Felix, reliquit Paulum vinctum.
Acts 24 Text (KJV)
  1. And after five days Ananias the high priest descended with the elders, and with a certain orator named Tertullus, who informed the governor against Paul.
  2. And when he was called forth, Tertullus began to accuse him, saying, Seeing that by thee we enjoy great quietness, and that very worthy deeds are done unto this nation by thy providence,
  3. We accept it always, and in all places, most noble Felix, with all thankfulness.
  4. Notwithstanding, that I be not further tedious unto thee, I pray thee that thou wouldest hear us of thy clemency a few words.
  5. For we have found this man a pestilent fellow, and a mover of sedition among all the Jews throughout the world, and a ringleader of the sect of the Nazarenes:
  6. Who also hath gone about to profane the temple: whom we took, and would have judged according to our law.
  7. But the chief captain Lysias came upon us, and with great violence took him away out of our hands,
  8. Commanding his accusers to come unto thee: by examining of whom thyself mayest take knowledge of all these things, whereof we accuse him.
  9. And the Jews also assented, saying that these things were so.
  10. Then Paul, after that the governor had beckoned unto him to speak, answered, Forasmuch as I know that thou hast been of many years a judge unto this nation, I do the more cheerfully answer for myself:
  11. Because that thou mayest understand, that there are yet but twelve days since I went up to Jerusalem for to worship.
  12. And they neither found me in the temple disputing with any man, neither raising up the people, neither in the synagogues, nor in the city:
  13. Neither can they prove the things whereof they now accuse me.
  14. But this I confess unto thee, that after the way which they call heresy, so worship I the God of my fathers, believing all things which are written in the law and in the prophets:
  15. And have hope toward God, which they themselves also allow, that there shall be a resurrection of the dead, both of the just and unjust.
  16. And herein do I exercise myself, to have always a conscience void of offence toward God, and toward men.
  17. Now after many years I came to bring alms to my nation, and offerings.
  18. Whereupon certain Jews from Asia found me purified in the temple, neither with multitude, nor with tumult.
  19. Who ought to have been here before thee, and object, if they had ought against me.
  20. Or else let these same here say, if they have found any evil doing in me, while I stood before the council,
  21. Except it be for this one voice, that I cried standing among them, Touching the resurrection of the dead I am called in question by you this day.
  22. And when Felix heard these things, having more perfect knowledge of that way, he deferred them, and said, When Lysias the chief captain shall come down, I will know the uttermost of your matter.
  23. And he commanded a centurion to keep Paul, and to let him have liberty, and that he should forbid none of his acquaintance to minister or come unto him.
  24. And after certain days, when Felix came with his wife Drusilla, which was a Jewess, he sent for Paul, and heard him concerning the faith in Christ.
  25. And as he reasoned of righteousness, temperance, and judgment to come Felix trembled, and answered, Go thy way for this time; when I have a convenient season, I will call for thee.
  26. He hoped also that money should have been given him of Paul, that he might loose him: wherefore he sent for him the oftener, and communed with him.
  27. But after two years Porcius Festus came into Felix' room: and Felix, willing to shew the Jews a pleasure, left Paul bound.
Acts 24
RELATED TOPICS
SERMONS, ESSAYS AND OPINIONS
CONTENTS

Verses

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27

Commentary

This article is a stub. You can help WikiChristian by expanding it. For help please read the WikiChristian Tutorial and our writing guide.

Quotes

Links


Return to Christianity -> Bible -> Acts