Matthew 13



{| class="wilitable collapsible autocollapse" style="width:100%;" |- ! Matthew 13 - Versions |- |

Matthew 13 Text (WEB)

On that day Jesus went out of the house, and sat by the seaside. Great multitudes gathered to him, so that he entered into a boat, and sat, and all the multitude stood on the beach. He spoke to them many things in parables, saying, "Behold, a farmer went out to sow. As he sowed, some seeds fell by the roadside, and the birds came and devoured them. Others fell on rocky ground, where they didn't have much soil, and immediately they sprang up, because they had no depth of earth. When the sun had risen, they were scorched. Because they had no root, they withered away. Others fell among thorns. The thorns grew up and choked them. Others fell on good soil, and yielded fruit: some one hundred times as much, some sixty, and some thirty. He who has ears to hear, let him hear." The disciples came, and said to him, "Why do you speak to them in parables?" He answered them, "To you it is given to know the mysteries of the Kingdom of Heaven, but it is not given to them. For whoever has, to him will be given, and he will have abundance, but whoever doesn't have, from him will be taken away even that which he has. Therefore I speak to them in parables, because seeing they don't see, and hearing, they don't hear, neither do they understand. In them the prophecy of Isaiah is fulfilled, which says, 'By hearing you will hear, and will in no way understand; Seeing you will see, and will in no way perceive: for this people's heart has grown callous, their ears are dull of hearing, they have closed their eyes; or else perhaps they might perceive with their eyes, hear with their ears, understand with their heart, and should turn again; and I would heal them.' "But blessed are your eyes, for they see; and your ears, for they hear. For most certainly I tell you that many prophets and righteous men desired to see the things which you see, and didn't see them; and to hear the things which you hear, and didn't hear them. "Hear, then, the parable of the farmer. When anyone hears the word of the Kingdom, and doesn't understand it, the evil one comes, and snatches away that which has been sown in his heart. This is what was sown by the roadside. What was sown on the rocky places, this is he who hears the word, and immediately with joy receives it; yet he has no root in himself, but endures for a while. When oppression or persecution arises because of the word, immediately he stumbles. What was sown among the thorns, this is he who hears the word, but the cares of this age and the deceitfulness of riches choke the word, and he becomes unfruitful. What was sown on the good ground, this is he who hears the word, and understands it, who most certainly bears fruit, and brings forth, some one hundred times as much, some sixty, and some thirty." He set another parable before them, saying, "The Kingdom of Heaven is like a man who sowed good seed in his field, but while people slept, his enemy came and sowed darnel weeds also among the wheat, and went away. But when the blade sprang up and brought forth fruit, then the darnel weeds appeared also. The servants of the householder came and said to him, 'Sir, didn't you sow good seed in your field? Where did this darnel come from?' "He said to them, 'An enemy has done this.' "The servants asked him, 'Do you want us to go and gather them up?' "But he said, 'No, lest perhaps while you gather up the darnel weeds, you root up the wheat with them. Let both grow together until the harvest, and in the harvest time I will tell the reapers, "First, gather up the darnel weeds, and bind them in bundles to burn them; but gather the wheat into my barn."'" He set another parable before them, saying, "The Kingdom of Heaven is like a grain of mustard seed, which a man took, and sowed in his field; which indeed is smaller than all seeds. But when it is grown, it is greater than the herbs, and becomes a tree, so that the birds of the air come and lodge in its branches." He spoke another parable to them. "The Kingdom of Heaven is like yeast, which a woman took, and hid in three measures of meal, until it was all leavened." Jesus spoke all these things in parables to the multitudes; and without a parable, he didn't speak to them, that it might be fulfilled which was spoken through the prophet, saying, "I will open my mouth in parables; I will utter things hidden from the foundation of the world." Then Jesus sent the multitudes away, and went into the house. His disciples came to him, saying, "Explain to us the parable of the darnel weeds of the field." He answered them, "He who sows the good seed is the Son of Man, the field is the world; and the good seed, these are the children of the Kingdom; and the darnel weeds are the children of the evil one. The enemy who sowed them is the devil. The harvest is the end of the age, and the reapers are angels. As therefore the darnel weeds are gathered up and burned with fire; so will it be at the end of this age. The Son of Man will send out his angels, and they will gather out of his Kingdom all things that cause stumbling, and those who do iniquity, and will cast them into the furnace of fire. There will be weeping and the gnashing of teeth. Then the righteous will shine forth like the sun in the Kingdom of their Father. He who has ears to hear, let him hear. "Again, the Kingdom of Heaven is like a treasure hidden in the field, which a man found, and hid. In his joy, he goes and sells all that he has, and buys that field. "Again, the Kingdom of Heaven is like a man who is a merchant seeking fine pearls, who having found one pearl of great price, he went and sold all that he had, and bought it. "Again, the Kingdom of Heaven is like a dragnet, that was cast into the sea, and gathered some fish of every kind, which, when it was filled, they drew up on the beach. They sat down, and gathered the good into containers, but the bad they threw away. So will it be in the end of the world. The angels will come forth, and separate the wicked from among the righteous, and will cast them into the furnace of fire. There will be the weeping and the gnashing of teeth." Jesus said to them, "Have you understood all these things?" They answered him, "Yes, Lord." He said to them, "Therefore, every scribe who has been made a disciple in the Kingdom of Heaven is like a man who is a householder, who brings out of his treasure new and old things." It happened that when Jesus had finished these parables, he departed from there. Coming into his own country, he taught them in their synagogue, so that they were astonished, and said, "Where did this man get this wisdom, and these mighty works? Isn't this the carpenter's son? Isn't his mother called Mary, and his brothers, James, Joses, Simon, and Judas? Aren't all of his sisters with us? Where then did this man get all of these things?" They were offended by him. But Jesus said to them, "A prophet is not without honor, except in his own country, and in his own house." He didn't do many mighty works there because of their unbelief.

|- |

Matthew 13 Text (Hebrew)

ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃ ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃ וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃ ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃ ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃ ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃ ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃ מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃ ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃ כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃ על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃ ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃ כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃ ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃ כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃ לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃ כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃ והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃ אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃ והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃ וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃ וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃ ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃ ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃ ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃ הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃ וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃ והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃ וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃ כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃ למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃ אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃ ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃ והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃ והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃ והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃ בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃ והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃ אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃ עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃ וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃ עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃ וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃ כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃ והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃ ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃ ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃ ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃ הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃ ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃ ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃ ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃

|- |

|- |

Matthew 13 Text (Latin)

In illo die exiens Jesus de domo, sedebat secus mare. Et congregatæ sunt ad eum turbæ multæ, ita ut naviculam ascendens sederet : et omnis turba stabat in littore, et locutus est eis multa in parabolis, dicens : Ecce exiit qui seminat, seminare. Et dum seminat, quædam ceciderunt secus viam, et venerunt volucres cæli, et comederunt ea. Alia autem ceciderunt in petrosa, ubi non habebant terram multam : et continuo exorta sunt, quia non habebant altitudinem terræ : sole autem orto æstuaverunt ; et quia non habebant radicem, aruerunt. Alia autem ceciderunt in spinas : et creverunt spinæ, et suffocaverunt ea. Alia autem ceciderunt in terram bonam : et dabant fructum, aliud centesimum, aliud sexagesimum, aliud trigesimum. Qui habet aures audiendi, audiat. Et accedentes discipuli dixerunt ei : Quare in parabolis loqueris eis ? Qui respondens, ait illis : Quia vobis datum est nosse mysteria regni cælorum : illis autem non est datum. Qui enim habet, dabitur ei, et abundabit : qui autem non habet, et quod habet auferetur ab eo. Ideo in parabolis loquor eis : quia videntes non vident, et audientes non audiunt, neque intelligunt. Et adimpletur in eis prophetia Isaiæ, dicentis : Auditu audietis, et non intelligetis : et videntes videbitis, et non videbitis. Incrassatum est enim cor populi hujus, et auribus graviter audierunt, et oculos suos clauserunt : nequando videant oculis, et auribus audiant, et corde intelligant, et convertantur, et sanem eos. Vestri autem beati oculi quia vident, et aures vestræ quia audiunt. Amen quippe dico vobis, quia multi prophetæ et justi cupierunt videre quæ videtis, et non viderunt : et audire quæ auditis, et non audierunt. Vos ergo audite parabolam seminantis. Omnis qui audit verbum regni, et non intelligit, venit malus, et rapit quod seminatum est in corde ejus : hic est qui secus viam seminatus est. Qui autem super petrosa seminatus est, hic est qui verbum audit, et continuo cum gaudio accipit illud : non habet autem in se radicem, sed est temporalis : facta autem tribulatione et persecutione propter verbum, continuo scandalizatur. Qui autem seminatus est in spinis, hic est qui verbum audit, et sollicitudo sæculi istius, et fallacia divitiarum suffocat verbum, et sine fructu efficitur. Qui vero in terram bonam seminatus est, hic est qui audit verbum, et intelligit, et fructum affert, et facit aliud quidem centesimum, aliud autem sexagesimum, aliud vero trigesimum. Aliam parabolam proposuit illis, dicens : Simile factum est regnum cælorum homini, qui seminavit bonum semen in agro suo : cum autem dormirent homines, venit inimicus ejus, et superseminavit zizania in medio tritici, et abiit. Cum autem crevisset herba, et fructum fecisset, tunc apparuerunt et zizania. Accedentes autem servi patrisfamilias, dixerunt ei : Domine, nonne bonum semen seminasti in agro tuo ? unde ergo habet zizania ? Et ait illis : Inimicus homo hoc fecit. Servi autem dixerunt ei : Vis, imus, et colligimus ea ? Et ait : Non : ne forte colligentes zizania, eradicetis simul cum eis et triticum. Sinite utraque crescere usque ad messem, et in tempore messis dicam messoribus : Colligite primum zizania, et alligate ea in fasciculos ad comburendum : triticum autem congregate in horreum meum. Aliam parabolam proposuit eis dicens : Similis est regnum cælorum grano sinapis, quod accipiens homo seminavit in agro suo : quod minimum quidem est omnibus seminibus : cum autem creverit, majus est omnibus oleribus, et fit arbor, ita ut volucres cæli veniant, et habitent in ramis ejus. Aliam parabolam locutus est eis : Similis est regnum cælorum fermento, quod acceptum mulier abscondit in farinæ satis tribus, donec fermentatum est totum. Hæc omnia locutus est Jesus in parabolis ad turbas : et sine parabolis non loquebatur eis : ut impleretur quod dictum erat per prophetam dicentem : Aperiam in parabolis os meum ; eructabo abscondita a constitutione mundi. Tunc, dimissis turbis, venit in domum : et accesserunt ad eum discipuli ejus, dicentes : Edissere nobis parabolam zizaniorum agri. Qui respondens ait illis : Qui seminat bonum semen, est Filius hominis. Ager autem est mundus. Bonum vero semen, hi sunt filii regnum. Zizania autem, filii sunt nequam. Inimicus autem, qui seminavit ea, est diabolus. Messis vero, consummatio sæculi est. Messores autem, angeli sunt. Sicut ergo colliguntur zizania, et igni comburuntur : sic erit in consummatione sæculi. Mittet Filius hominis angelos suos, et colligent de regno ejus omnia scandala, et eos qui faciunt iniquitatem : et mittent eos in caminum ignis. Ibi erit fletus et stridor dentium. Tunc justi fulgebunt sicut sol in regno Patris eorum. Qui habet aures audiendi, audiat. Simile est regnum cælorum thesauro abscondito in agro : quem qui invenit homo, abscondit, et præ gaudio illius vadit, et vendit universa quæ habet, et emit agrum illum. Iterum simile est regnum cælorum homini negotiatori, quærenti bonas margaritas. Inventa autem una pretiosa margarita, abiit, et vendidit omnia quæ habuit, et emit eam. Iterum simile est regnum cælorum sagenæ missæ in mare, et ex omni genere piscium congreganti. Quam, cum impleta esset, educentes, et secus littus sedentes, elegerunt bonis in vasa, malos autem foras miserunt. Sic erit in consummatione sæculi : exibunt angeli, et separabunt malos de medio justorum, et mittent eos in caminum ignis : ibi erit fletus, et stridor dentium. Intellexistis hæc omnia ? Dicunt ei : Etiam. Ait illis : Ideo omnis scriba doctus in regno cælorum, similis est homini patrifamilias, qui profert de thesauro suo nova et vetera. Et factum est, cum consummasset Jesus parabolas istas, transiit inde. Et veniens in patriam suam, docebat eos in synagogis eorum, ita ut mirarentur, et dicerent : Unde huic sapientia hæc, et virtutes ? Nonne hic est fabri filius ? nonne mater ejus dicitur Maria, et fratres ejus, Jacobus, et Joseph, et Simon, et Judas ? et sorores ejus, nonne omnes apud nos sunt ? unde ergo huic omnia ista ? Et scandalizabantur in eo. Jesus autem dixit eis : Non est propheta sine honore, nisi in patria sua, et in domo sua. Et non fecit ibi virtutes multas propter incredulitatem illorum.

|- |

|}

Matthew 13
RELATED TOPICS
SERMONS, ESSAYS AND OPINIONS
CONTENTS

Verses

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58

Commentary

This article is a stub. You can help WikiChristian by expanding it. For help please read the WikiChristian Tutorial and our writing guide.

Linls

---

Return to Christianity -> Bible -> Matthew